יום רביעי, 5 ביוני 2019

קריצת עין \\\ ( על הפתוחה, על הקורצת ומה שבינהם...)


בוא רגע בן אדם, ספר לי בדיחה! אוקי,בכיף-                                                                                    
''איש אחד הלך ברחוב נפל מהמדרגות נתקע בקיר בום טראח! JJJ  הבדיחה מצחיקה עד קורעת את הבטן הרוקדת בפיעפוע ובניענוע ללא מעצורים, הוא נופל שוכב כשרגליו מפרקסות לארבעת רוחות המצפן תוך כדי צחוק מטורף, רגלו פוגעת בעוצמה בכד שהיה מונח במרגוע על השולחן והכד צונח ממקומו בנפילה פראית אל הרצפה, חלקי הזכוכית מתנפצים לו על ראשו הגדול וטיפות דם נוטפות לו. לא עלינו. ניידת הנט''ן מבהילה אותו בנמרצות ובבהילות למרכז הרפואי אך במהלך הנסיעה עמד על הכביש בדרן נוסף שהוציא את הריכוז ממוביל ניידת האמבולנס , והניידת הושלכה בטלטלות אימה אל התאום העמוקה דרך הצוקים התלולים הישֵר אל אגם המים המיובש, הפצוע, הנהג, הניידת על כל התכשירים והצוות הרפואי.                                
זוהי סופה של בדיחה. כיף לספר בקיצוניות, כפי שנוהג כל חייו אדון דובדבני, הוא עושה את זה בכיף שלו, מספר וחי את חייו בקיצוניות כעוף מוזר. בכל מצב ופוזיציה שתהיה יעמוד דובדבני מיודענו ויידע בכישרון רב ובשפה ברורה להקצין הכל. לדוגמא, כשמבשרים בתחזית מזג האוויר בעונת הקיץ על ירידה קלה בטמפרטורות, חיש קל מזדרז דובדבני להוציא ממדפי הארון סחבות צמר ומלביש לא רק אותו, אלא גם את כל באי ביתו מ'חשש להצטננות' וכן להפך בחורף.                      
וכמובן בקטע של בדיחות. כנראה הוא למד זאת מתוכנית הסאטירה 'גב האומה',  כי גם שם, כל חידוד קטן שעלול לעורר חיוך קל על השפתיים הופך לבדיחת המדינה, בדיחה כל כך מוצלחת! כבר מספר פעמים תהיתי מי עובד שם על מי, האם הצופים על ליאור שליין או ליאור שליין עליהם? מה שבטוח, אדון דובדבני יודע לקחת בדיחה עממית ומהפך אותה לסיפור הכי מצחיק במדינה. הלוואי וכך היו החיים, הלוואי שהקיצוניות הזו תוסב תמיד, כל החיים, לצחוקים ולחיוכים גם אם הם תתי- רמה כמו בגב האומה, (לפחות מישהו מתנדב לצחוק...) הבעיה היא,  שבחיים של כולנו, וגם של דובדבני, יש רגעים פחות יפים ויותר עצובים- וכשעצבות וקיצוניות נפגשים-  כמו מפגע מעבדתי כימי- יוצא פיצוץ.                                                                                              
כולנו זוכרים את אליסה בארץ הפלאות בוכה ומשייטת על ים דמעותיה כך גם אדון דובדבני היקר. רק ביום שלישי השבוע לפני השינה הוריד דובדבני את הגרביים ולא התכונן לרצפה הקרירה שאולי תקפיץ אותו במעט אם ידרוך עליה יחף, לא רק שדובדבני קפץ על כל גופו כשדרך על הרצפה, אלא שיומו המוצלח הפך בין רגע ליום אבלות רבתי. רבתי אני מתכוון שכל בני הבית ספגו את אבלותו. בצווחות גרון בוכה דובדבני הקיצוני על מה שקרה לו, אף אחד לא מבין על מי הפוזה אבל בני הבית ידעו שאבא שלהם תמיד או צוחק בפראות או בוכה ללא הרף. אף אחד לא הבין כבר מה קרה, נו, בסך הכל חטפת רגע קריר ברגליך היחפות, למה לבכות?! מה, אתה ליאור שליין כשהוא עצוב?!
קיצוניות זה אסון בחיים שלנו, אבל דובדבני לא קולט את זה, הוא קיצוני, פאנטי, קוטבי, סהרורי, קנאי, רדיקלי, איך שתקראו לזה! , (אני קורה לזה קיצוני) דובדבני הוא גם קיצוני וגם רדיקלי למרות ששני המילות ההן עונות על אותה הגדרה . מה שאני בסך הכל מבקש מאדון דובדבני זה שירד קצת לאזור המרכז, כי אין ימין ואין שמאל- ישראל לפני הכל !, למרות שזו סיסמא שמזכירה לי ניחוח של  שמאל. חלש. אז טוב, שירד דובדבני לאזור המרכז כי נתניהו- ימין. חזק.            
אם זה היה מבשיל לכדי מעשה, דובדבני על כל קיצוניותו, היה רוחץ פיל בכפית, היה חבר במרצ או בעוצמה לישראל, היה יותר מידי שמח אחרי צחצוח השיניים והיה צוחק מהבדיחות של ליאור שליין... וכצידה לדרך, אספר לכם שהטור הזה הציג את דובדבני באופן קיצוני מידי, הוא לא באמת כזה קיצוני.
( טור זה הוא טור סאטירה ואין לייחס לנאמר בו משמעויות כפשוטן)


יום חמישי, 4 באפריל 2019

שלטון ה''רחמנא ליצלן''


''רַק כַמָה מִילִים''...  שלטון ה ''רחמנא ליצלן''

 

   את הבוקר של יום שלישי השבוע  פתחתי בידיעה מסעירה ואדומה, מעט מכאיבה, הכותרת הראשית בעיתון ''ידיעות אחרונות'' בישרה על הטיית הבחירות הגדולה ביותר מזה שנים, שמנוהלת ע''י ראש הממשלה. כותרתה התחתונה- אין תומכים לבנימין נתניהו. כולם, רובוטים, בוטים, או איך שתרצו לקרוא לזה. ואם זה היה נראה לכם שטויות, לא ולא! על פי הידיעה, חשבונות רבים ברשת בחברתית טוויטר וגם מפייסבוק- אינם מנוהלים ע''י בני אדם- אלא ע''י מכונות רובוטים שמפיצות מסרים שקריים במסכה של תומכי נתניהו.                              
 בהחלט זה לא נשמע טוב. הטיית בחירות אותנטית שמגיעה מנתניהו לא מבשרת טובות.  זהו שלא, גם הפעם נפלתי יחד עם עוד מליוני קוראים למכבשת הפייק.
 אותם שמות מזויפים שננקבו בתחקיר, כגון '' יצחק חדד'' קפטן גיורא'' ''רונית הביביסטית'' הם רובוטים- אבל רובוטים שקמו לתחייה, בזה אחר זה ה'בוטים'  ניסו לתת סוף לשקרים- התייצבו בעל כורחם בשמותם, בשפתם, ובגופם- והוכיחו שהם אנשים,  אנשים חיים. בעצם, הכל נסוב לתחושות החדשות של 2019, לתחושות האלו, שמנוהלות ע''י אירגוני התקשורת והשמאל, אימצתי שֵם, תחליטו אתם אם הוא מוצלח או לא, ''רחמנא ליצלן'' כך אני קורא להם.                      אסביר את הכוונה-  הפירוש של המילה ''רחמנא ליצלן'' הוא ה' יצילנו! המילה נאמרת לדוגמא במצב של שמועה רעה,        ''כלשאדם אין פרנסה רחמנא ליצלן, מוכן הוא לאחוז גם בשיבולת של קש''.   כשאתרגם את זה למצב הקיים-   כל דבר  בדיונים על פרשת הצוללות סיפרו לנו שנתניהו הרוויח מעסקה שעשה  16 מליון ש''ח. רחמנא ליצלן, כיצד נתניהו מעז להרוויח 16 מליון ש''ח ??? שחיתות. אין אפשרות אחרת, רק שחיתות.   בראיון עם קרן מרציאנו, שם נתניהו על השולחן צד נוסף-  לא שוחד. לא בגידה. לא מרמה וסיפורי בדים, בקיצור, לא רחמנא ליצלן, נתניהו הרוויח לכיסו הפרטי 16 מליון פשוט כי הוא יודע לעשות עסקאות, הוא יודע להרוויח כסף גם בלי עסקת שוחד! קשה לחשוב על זה?! האם נאמין דווקא למי שמביאים עלינו סיפורי שחיתות ורחמנא ליצלן או למי שיודע לקלוט הזדמנויות עסקיות  ולנצל אותם? מדוע כששומעים שביבי הרוויח כסף זועקים סרה בחרון אף?!  זו לא הדוגמא האחרונה-  בתיק 1000 סיפרו לנו כולם ש'רחמנא ליצלן' קיבל נתניהו מארנון מילצ'ן מתנות. וודאי, שחיתות, שוחד. בא נתניהו ושם על השולחן את הצד הפשוט ביותר- לא שוחד. לא מרמה. בסך הכל, חברים. פשוט= לנתניהו יש חברים והם נתנו לו מתנות.  
קבלת מתנות? אז ככה,  ל'רחמנא ליצלנים'- זו  שחיתות. לשכל הישר-  זה מתנות, לא יותר.  אבל כך בנוי השיח במדינה, כל אבן שקטה הופכת בין רגע לסערה בכוס מים.                                                                                                 כך קרה השבוע עם הבוטים, פורסם שכל 'תומכי נתניהו' הם פייק שקרים והטיית בחירות, אולי קחו את הצד הפשוט בסיפור ותגלו כי לפני  שהתקשורת קלטה בכלל מה זה טוויטר, נתניהו זיהה את הפונטציאל העצום שקיים ברשתות החברתיות והשקיע בתחום עד שהפך לאחד הדמויות האהודות ביותר ברשת. לא הטייה. לא שקרים ובלבולים, התמונה יכולה להיות פשוטה הרבה יותר.                                                                                                                   אבל המשחק ככה עובד- נתניהו מקבל אהדה ברשת= רחמנא ליצלן, שחיתות. שהרי אין צד אחר מלבד שחיתות.              נתניהו מרוויח מעסקה אישית= רחמנא ליצלן, שחיתות. שהרי אין צד אחר מלבד שחיתות.                                          נתניהו מקבל מתנות מחבר= רחמנא ליצלן, שחיתות. שהרי אין צד אחר מלבד שחיתות.  בתקשורת אין צדדים אחרים.

הבעייה הגדולה היא, שכולנו בסופו של יום נופלים למכונת הפייק הזו. כולנו שוחחנו על פרשיית הצוללות המזויפת, כולנו מאמינים שגנץ הוא לא שמאל, ושהרמטכ''לים המהוללים שווים את מה שלא שווה נתניהו, שיש פה דמוקרטיה ושלטון חוק, שיש פה שוויון בין ימין לשמאל, למרות שהכל שקר. פייק. אין שוויון, אין דמוקרטיה, לשמאל מתייחסים א' ולימין ב'.                                              
לרמטכ''לים מותר לקרוא לנתניהו בוגד שפל, להם מותר להסית ולשסות, ורק לימין אסור. יש פה בית משפט שמחולל הרס וחורבן במדינה היהודית היחידה, ואם מישהו מהימין יפצח עליו בטעות פה יהפוך הוא לגל עצמות. כך הכללים עובדים.                                                                                                                                                      ב9 באפריל לפניכם ניצבת הזדמנות פז, לשים אאוט לשלטון השקר והפייק, לרחמנא ליצלן, ולמכונות הבצע, ולתת פייט לשונאים האובססיבים נגד בנימין נתניהו.
ועוד שפל- בשעת כתיבת המאמר אני שומע כי בני גנץ סובר שהבאת גופתו של זכריה באומל ז'ל הגיעה בעיתוי הפוליטי שלפני הבחירות, כלומר, סובר גנץ כי כל שיקול בטחוני באשר יהיה, נובע מדחף פוליטי. בושה. כך לא מסתכלים על דברים, בשעת אחדות לאומית מרגשת, בעת שנסגר מעגל של כמעט 40 שנה, בא בני גנץ ומוריד את האירוע המרגש לפסים פוליטיים.                                                                                                                                         כמו כל הפעמים הקודמות, כמו הפעם שבו גנץ קימץ את כל שנותיו הצבאיות של נתניהו לליטוש אנגלית, כמו הפעם שבו אמרו ממפלגתו שהוא 'בוגד שפל שחפץ לרצוח את גנץ' - אלו הם קווי השיח המובלים מרמטכ''לי ישראל. כמה חבל.

יום ראשון, 10 במרץ 2019

אפוקליפסת 2019




לחשוב יכולתי כי דווקא מפלגת הגנרלים הנוצצת שנולדה לנו בהרכב של רמטכ''לים עתורי סמלים היא הפתרון למדינה המורכבת ביותר בעולם. 

כשהמרצחים האיראניים מצחצחים חרבות וכשארגון חיזבללה מדושן בטילים קטלניים המאיימים על כל פינה במדינה, הייתי סובר שהנה, הנה העת הגיעה- מפלגת גנרלים שופעי יכולות ביטחוניות שחרפו את נפשם על אדמת האויב, וודאי שיוכלו הם לשלוף ממגירותיהם תכניות אסטרטגיה שישמרו על מצבה ויחזקו את המדינה. למרות הכל, הסקת המסקנות- ברורה. 
רוב הגנרלים ומי שפיארו את הרקורד הציבורי שלהם בסימני צבא מלכותיים המעידים על יכולות גבוהות, על אומץ, קור רוח ועוז הם דווקא אלו שהנחיתו על החברה הישראלית את האסונות הקשים ביותר שייחרטו לחברה הישראלית כולה כפצעים שלא יגלידו. ומבלי לפגוע בזכויותיהם הציבוריות, הם כן היו חיילים מצוינים ורמי מעלה, כאלו שעברו את הליך המסננת הקשה בצבא שמתוכה יצאו הטובים ביותר כמועמדים לרמטכ''לות, אך כאשר המגפיים הצבאיות נכנסו לתחומים המדיניים- ביטחוניים, הם השחירו את המצב ובמקרים הקשים היה המצב בלתי הפיך.
יצחק רבין, מנהיג צבאי מטורף, כזה שהצעיד את חיילנו בגאון על אדמת הכותל הר הבית וחוצות ירושלים, ולתיאור חבריו ש ''בדמו זרם כדורי הרובה'' הוליך את ישראל להסכם מטורלל וחסר אחריות, לא ברור ממה הוא נבע, שנתן מאות טונות של נשק למחבלים, מסר שטחים עצומים לפלסטינים בצורה עיוורת, ידיו ההרסניות שלחצו בחום את ידו של עראפת גרמו להקמת מאורות וקיני טרור בכל פינה מסביב לערי ישראל- הסכמי אוסלו הביאו אותנו למצב 'אל חזור' קשה מתמיד ומרכב מאוד, אשר וודאי אמור להטריד אפילו את אחרוני מעריציו של רבין.

ולב מי לא יזכור    את פיצוצי האוטובוסים המלאים בנשים ובתינוקות שנשרפו בעודם חיים במרכז ירושליים המסעדות שהפכו למכת דמים ובתי ישראל שרעדו מאימת מבקשי הדם הערבים וזאת מתוך מהלכיו של הרמטכ''ל האסרטיבי, הנחוש האמיץ והנועז, אהוד ברק שבהחלטות מדיניות נוראיות בהסכמי קמפ דיוויד הכושלים- הפכו את רחובות ישראל לנהר דם. פיגועי שנות ה2000 שזכורים כתמונת אימה המזכירה סרט אפוקליפטי בדוי שוודאי אין לו ולמציאות דמיון, נורא לחשוב שמדינה שניצחה חמישה צבאות בששה ימים יכולה להזיק לעצמה בקנה מידה כזה. 
אריק שרון היה גדול בביטחון, לחם בגבורה מול האויב ובשדותיו, על ראשו הונחו זרי ניצחון רבים, גם על מבצעים שכיום אין לנו מידע עליהם- ביצע מהלך שקרע את העם, ושינה את השיח הפנים ישראלי- ההתנתקות. הכאב העמוק ביותר בחיי האומה המתחדשת, פוטש אנטי- דמוקרטי שהובל מלשכתו של גנרל מתמיד ואיש חרב מוביל, מהלך שאת פצעיו אנו מלקקים כבר כמעט 15 שנה בהתקפות קשות על הדרום ובחיזוק הטרור האיסלאמי- דעא''שי בעזה, ובקרוב- גם ביו''ש. 

רבים מבקרים בחריפות את בנימין נתניהו על כך שבמשך עשור הוא לא הציג שום תכנית מדינית שתביא סוף סוף קץ לסכסוך עם הפלסטיניים, אולי לביקורת יש טעם, אך מעדיף אני את המשך המצב הקיים מאשר עוד תכנית הרסנית סטייל אוסלו \התנתקות\ קמפ דיוויד, ילמדונו הזקנים שבחבורה כי כל הסכמי השלום שעומדים במשך עשרות שנים הם עם מדינות האויב הגדולות שנכנעו לאחר מכה קשה שקיבלו בששת הימים או בשאר המלחמות, וכל ההסכמים שלא קוימו ורק החמירו את המצב- נעשו על ידי מהלכים חסרי אחריות ובחוסר עוצמה ביטחונית ומדינית  נסו להבדיל בין הסכמי השלום עם ירדן ומצריים לבין אוסלו וההתנתקות, מה הביא שלום מיוחל   
על מהלכיו של בנימין נתניהו יש התומכים ויש החולקים, מה שבטוח- אין נרצחים. ובכל זאת, אין אזרחי המדינה אמורים בפעם הרביעית להתנסות ולקבל בפרצוף מהלך מדיני שימנע את הנסיעה החופשית שלנו באוטובוסים בירושלים.  בכל המקרים שהובאו בנ''ל עדים אנו לגנרלים בכירים ומוערכים שהוליכו אותנו לזירות הרסניות שקיפחו את חייהם של נשים, ילדים ואלפי אזרחים. בעוד שבכל מהלך ומהלך- אוסלו של רבין, קמפ דיוויד של ברק, וההתנתקות של שרון מי שעמד מנגד הוא בנימין נתניהו- הוא זה שיצא לרחובות כדי לעצור את המהלכים ההרסניים הללו. כן, קשה לומר זאת, אך אזהרותיו של נתניהו אכן מומשו ואכן ישראל הפכה לנהר דם כפי שהזהיר.

ומה החריב כל פינה שקטה

.
נתניהו מנהל קרב עיקש, יש שיאמרו אף מסית, ובצדק- בפעם הראשונה ניצבת למולו מפלגה מטושטשת ומעומעמת ששום דבר לא ברור אצלה חוץ מסתירות אידיאולוגיות בין חבריה שעלולה גם היא, כמו כל הגנרלים להביא קץ לעתיד הבטוח שלנו במדינה. אותה מפלגה מתעטרת בסימני צבא ועוצמה ואכן הסיסמא 'אין ימין ושמאל' היא תקדים מאתגר למחנה הימין.                                                                                                                      צו השעה- מחל.